החלטה בתיק בש"א 183148/07

התביעה

1.         הנתבעים, בעליה של חברת מרגול בע"מ, פנו לתובע על מנת שייצג את החברה בתביעה שהגישה כנגדה חברת קונדט מפריז ע"ס של 1,500,000 דולר.

            שכר הטרחה לתובע בגין הטיפול המשפטי סוכם בהסכם מיום 16.10.05 עליו חתמו מצד אחד התובע ומצד שני החברה והנתבעים באופן אישי, נספח א' לכתב התביעה.

            בעקבות טיפולו של התובע הושג עם חברת קונדט הסדר לפיו יעמוד החוב ע"ס של 500,000 דולר ובסה"כ נחסך סך של מליון דולר.

2.         עפ"י הסכם שכר הטרחה על הנתבעים לשלם לתובע 10% מהסכום שנחסך, דהיינו סך של מאה אלף דולר, בהפחתת המקדמה של 15,000 דולר ששולמה עובר להתקשרות.

            בחודש יולי 2006 פירטו הנתבעים בפני התובע נסיבות אישיות ורפואיות של נתבע מס' 1 ועל בסיסן ביקשו הפחתת התשלום, והתובע נעתר לפניה. את ההפחתה בתשלום סיכמו הצדדים במסמך מיום 27.7.06, נספח ד' לכתב התביעה.

3.         הנתבעים לא שילמו את הסכום המופחת ומתוך שלושת התשלומים שסוכמו, שילמו אחד בלבד.

            למרות פניות לנתבעים, לא שולם החוב ולכן תובע התובע את סכום שכר הטרחה המלא, בהפחתת המקדמה, החזר אגרת התביעה וסכום שיק שנפרע, כמפורט בסעיף 28 לכתב התביעה. סכום התביעה עומד על סך של 301,288 ש"ח, נכון למועד הגשת התביעה.

הבקשה למתן רשות להתגונן

4.         הנתבעים הגישו בקשה בכתב למתן רשות להתגונן הנתמכת בתצהירו של נתבע מס' 2.

            נתבע מס' 1 לא הגיש תצהיר בשל מצבו הבריאותי הקשה, כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה כנספח ג'.

            יצוין עתה כי לסיכומיהם של הנתבעים צורפו מסמכים שונים, כולם או רובם צורפו לבקשה למתן רשות להתגונן. אין בכוונתי להתייחס למסמכים שצורפו לסיכומים שלא כדין וההתייחסות, תהיה אך למסמכים שצורפו לבקשה.

5.         ב"כ התובע טוען בסיכומיו כי בשל העדר תצהירו של נתבע מס' 1 יש ליתן כנגדו פסק דין ומסתמך על ההלכה לפיה נדרש כל נתבע בסדר דין מקוצר ליתן תצהיר בעצמו. ב"כ הנתבעים לא מתייחס בסיכומיו לטענה, למרות שכבר בדיון העלה ב"כ התובע את הטענה וציין כי יטען לגביה בסיכומים.

            העדר תצהיר של נתבע מס' 1 הובהר בסעיף 49 לבקשה, בשל היותו חולה במחלה קשה ומחמת מצבו הבריאותי אף לא יוכל להצטרף לדיון בבית המשפט ולכן הגנתם של שני הנתבעים מבוססת על תצהירו של נתבע מס' 2.

            לתצהירו של נתבע מס' 2 צורפו מסמכים רפואיים המתייחסים למצבו הבריאותי של נתבע מס' 1, ובחקירתו הנגדית לא נשאל נתבע מס' 2 בענין מצבו הרפואי של נתבע מס' 1.

6.         הכלל הבסיסי הינו כי כל נתבע ייתן תצהיר על העובדות שבידיעתו ובמיוחד כאשר פרטי התגובה מצויים בידיעתו המיוחדת של אותו נתבע שנמנע מלהגיש תצהיר.

            חריג לכלל הבסיסי האמור, כאשר ניתן הסבר מספיק למתן תצהיר ע"י אדם אחר, כאשר נבצר מהנתבע להצהיר בעצמו למשל בשל מחלה, ובמקרה בו קיימת זהות בין טענות ההגנה של הנתבעים, שאז רשאי נתבע אחד להגיש תצהיר גם בשמו של הנתבע השני ובמקומו.

            ראה בנדון בספרו של אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית עמ' 315, 316, ובספרו של דוד בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה" מהדורה שמינית, עמ' 175,176.

7.         בענייננו, מעיון בתעודות הרפואיות שצורפו לבקשה, עולה כי בשל מצבו הבריאותי נמנע נתבע מס' 1 מלמסור תצהיר בעצמו ולא בשל רצונו להתחמק מחקירה נגדית, מסקנה שבית המשפט רשאי להסיק כאשר נתבע נמנע מלמסור תצהיר, כפי שנאמר ב- ע"א 168/84 פ"ד מ(2), עמ' 335.